העסקת עובד זר – מי זכאי להיתר בסיעוד? המדריך המלא (2026)

מטפלת סיעודית

המידע מעודכן לאוקטובר 2026, לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 9.2.0002 לקבלת והארכת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד.

כשהורה מבוגר כבר לא יכול להישאר לבד רוב שעות היום, הרבה משפחות שוקלות העסקת עובד זר – מטפל או מטפלת שגרים בבית ומלווים את ההורה לאורך כל השבוע. אבל לא כל מי שזקוק לעזרה זכאי לכך: כדי להעסיק עובד זר בסיעוד צריך היתר מרשות האוכלוסין וההגירה, והוא ניתן רק למי שעומד בתנאים מוגדרים. במדריך הזה ריכזנו מי זכאי להיתר, אילו מקרים נבחנים בוועדה מיוחדת, מתי ההיתר לא יינתן ואיך מגישים בקשה.

העיקרון: היתר רק למי שזקוק לעזרה רוב שעות היממה

מדיניות הממשלה היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בישראל, ולכן היתר להעסקת עובד זר בסיעוד ניתן רק כשהמטופל זקוק לטיפול ולסיוע במשך רוב שעות היממה, ברוב פעולות היומיום. ברוב המקרים הזכאות נקבעת לפי המבחנים של ביטוח לאומי – מבחן התלות של גמלת הסיעוד, קצבת שירותים מיוחדים או גמלת ילד נכה – ולא לפי ההערכה של המשפחה או של הרופא המטפל.

מי שזקוק לעזרה של כמה שעות ביום או כמה ימים בשבוע לא יקבל היתר לעובד זר. במצב כזה אפשר להיעזר במטפל ישראלי, גם במסגרת גמלת הסיעוד.

מי זכאי להיתר להעסקת עובד זר? התנאים לפי סוג המטופל

מטופל התנאי לקבלת היתר
מגיל פרישה ומעלה 4.5 נקודות במבחן התלות, או 4 נקודות בתוספת ניקוד בודד, או השגחה חלקית, או גמלת סיעוד ברמה 4, 5 או 6
מגיל 90 ומעלה 4 נקודות במבחן התלות
מגיל 18 ועד גיל פרישה קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) ברמה של 112% ומעלה
מתחת לגיל 18 גמלת ילד נכה בשיעור 100% לפחות, ובנוסף החלטה של ועדה מקצועית
נכה צה"ל או נכה פעולות איבה לפחות 12 שעות ליווי ביום, או לפחות 8 שעות ליווי ביום למי שנקבעו לו 100% נכות ומעלה
נכה עבודה הכרה של ביטוח לאומי ברמת "סיוע מרובה" או "תלוי בזולת"
הורה שכול או אלמנת צה"ל, מגיל פרישה הכרה של משרד הביטחון בזכאות ל-59 שעות סיעוד בחודש ומעלה

מגיל פרישה ומעלה

גיל הפרישה הוא 67 לגברים, ולנשים הוא עולה בהדרגה מ-62 ל-65. מי שהגיע לגיל פרישה זכאי להיתר אם מתקיים אחד מאלה:

  • צבר לפחות 4.5 נקודות במבחן התלות (ADL) של ביטוח לאומי;
  • צבר 4 נקודות בתוספת ניקוד בודד (תוספת למי שגר לבד);
  • נקבעה לו זכאות להשגחה חלקית, כלומר לפחות 0.5 נקודה בסעיף ההשגחה במבחן התלות, בתוספת ניקוד בודד;
  • נקבעה לו גמלת סיעוד ברמה 4, 5 או 6.

בני 90 ומעלה זכאים להיתר כבר מ-4 נקודות במבחן התלות. המבחן בודק עד כמה המטופל זקוק לעזרה בפעולות היומיום – ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה ושליטה על סוגרים – ועד כמה הוא זקוק להשגחה. על רמות גמלת הסיעוד ועל הגשת התביעה תוכלו לקרוא במדריך חוק סיעוד בישראל.

מי שלא מקבל גמלת סיעוד בגלל גובה ההכנסה

גמלת הסיעוד כפופה למבחן הכנסות, ולכן יש מבוגרים שלא מקבלים אותה, ולכן גם לא עוברים את מבחן התלות של ביטוח לאומי. זה לא מונע מהם לקבל היתר: הם יכולים לבקש מרשות האוכלוסין הערכת תלות, ואם יצברו את הניקוד הנדרש יקבלו היתר. במקרה כזה משלמים אגרת בקשה מלאה, שכוללת גם את הטיפול בקביעת הזכאות.

מגיל 18 ועד גיל פרישה

מטופלים בגיל העבודה זכאים להיתר אם הם מקבלים מביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) ברמה של 112% ומעלה. מי שמקבל שר"מ ברמה נמוכה יותר, או גמלת ניידות, יכול להגיש בקשה. היא תידון בוועדה המקצועית המייעצת של רשות האוכלוסין, שתבדוק אם הוא זקוק לטיפול או להשגחה רוב שעות היממה.

ילדים מתחת לגיל 18

ילד עם מוגבלות זכאי להשתתף במסגרת לימודית או טיפולית, ולכן היתר לעובד זר עבורו ניתן רק במקרים חריגים. הילד צריך להיות מוכר בביטוח לאומי כזכאי לגמלת ילד נכה בשיעור 100% לפחות, והוועדה המקצועית צריכה להשתכנע שמתקיים אחד מאלה: הוא זקוק למלווה כדי להשתתף במסגרת; הוא זקוק להשגחה צמודה רוב היום ואינו יכול להשתתף במסגרת; או שיש נסיבות רפואיות מיוחדות, כמו צורך בטיפול גם בלילה. הנוהל מדגיש שהיתר לא יינתן למי שלא עומד בתנאים האלה, גם במשפחות חד-הוריות או מרובות ילדים.

נכי צה"ל, נכי פעולות איבה, נכי עבודה ומשפחות שכולות

  • נכה צה"ל או נכה פעולות איבה זכאי להיתר אם ועדת המלווים של משרד הביטחון או של ביטוח לאומי אישרה לו לפחות 12 שעות ליווי ביום, או לפחות 8 שעות ליווי ביום כשנקבעו לו 100% נכות ומעלה. מי שלא נקבעו לו שעות ליווי עדיין יכול לבקש היתר לפי התנאים הכלליים של קבוצת הגיל שלו.
  • נכה עבודה זכאי להיתר אם ביטוח לאומי הכיר בו ברמה של "סיוע מרובה" או "תלוי בזולת".
  • הורה שכול או אלמנת צה"ל מגיל פרישה זכאים להיתר אם אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון הכיר בהם כזכאים ל-59 שעות סיעוד בחודש ומעלה. מי שהוכר כזכאי ל-47 שעות בחודש יכול להגיש בקשה, והיא תידון בוועדה.

מקרים שנבחנים בוועדה המקצועית המייעצת

כשהמטופל לא עומד בתנאים הרגילים, הבקשה לא נדחית אוטומטית. במקרים הבאים היא עוברת לוועדה מקצועית מייעצת ברשות האוכלוסין. הוועדה בוחנת מסמכים רפואיים וסוציאליים, יכולה לבקש חוות דעת ממשרד הבריאות ואף לערוך ביקור בית:

  • מטופל בן 85 ומעלה שלא עומד בניקוד – בצירוף מסמכים רפואיים עדכניים ודוח רפואי-תפקודי מפורט, חתום על ידי אח או אחות.
  • מטופל שעומד להשתחרר מבית חולים או ממוסד – בצירוף אבחנה של הרופא על הצורך ברצף טיפולי ועל מועד השחרור המשוער. היתר כזה ניתן לשלושה חודשים לכל היותר, ורק להעסקת עובד זר שכבר נמצא בישראל. כדי להאריך אותו צריך לעמוד בתנאים הרגילים.
  • חולה במחלה אונקולוגית שזקוק לטיפול רוב שעות היממה – בצירוף מסמכים מרופא אונקולוג. ההיתר ניתן בדרך כלל לשנה לכל היותר.
  • עובד זר נוסף – רק במקרים מורכבים במיוחד, כשיש צורך מוכח ברצף טיפולי של 24 שעות ביממה שלא מאפשר לעובד לנוח. ההיתר ניתן בדרך כלל לשנה.
  • מקרים הומניטריים חריגים – לפי הנוהל, כולל אלמנות מלחמת "חרבות ברזל" שמגדלות ילדים קטנים.

מתי לא יינתן היתר לעובד זר?

  • מטופל שגר במוסד סיעודי – בית אבות, בית חולים או מרכז שיקום. יש שני חריגים: דיור מוגן שלא ניתנים בו שירותי סיעוד, ומטופל באשפוז יום.
  • משרה חלקית – אי אפשר להעסיק עובד זר לכמה שעות ביום או לכמה ימים בשבוע. העובד מועסק במשרה מלאה וגר בבית המטופל.
  • עובד אחד לשני מטופלים – אין היתר משותף לשני מטופלים שגרים באותו בית. עם זאת, עזרה טבעית ומשנית לבן משפחה שגר עם המטופל אינה הפרה של ההיתר, כל עוד היא לא יוצרת עומס על העובד.
  • עבודה אצל אחרים – העובד מועסק רק בטיפול במטופל שעל שמו ניתן ההיתר ובעזרה סבירה במשק הבית שלו. העסקתו אצל קרוב משפחה אחר היא עבירה.

חשוב לדעת: אם מטופל עם היתר עובר למוסד סיעודי, או מאושפז בבית חולים יותר מ-60 יום, ההיתר מתבטל. המשפחה צריכה להודיע על כך ללשכה הפרטית ולרשות האוכלוסין תוך 7 ימים.

לכמה זמן ניתן ההיתר ואיך מאריכים אותו?

היתר ניתן בדרך כלל לתקופה של עד ארבע שנים. את הבקשה להארכה מגישים 60 יום לפני שתוקף ההיתר פג, וכל התנאים לקבלת היתר חלים גם על ההארכה. במקרים הבאים ההארכה פשוטה יותר:

  • מטופל בן 85 ומעלה שקיבל היתר לתקופה המקסימלית (4 שנים), ומצבו לא השתנה – למשל, לא עבר למוסד.
  • מטופל שהוועדה קבעה בעבר שזכאותו להיתר היא "לצמיתות".
  • נכה צה"ל או נכה פעולות איבה – ההיתר מוארך כל עוד הנסיבות לא השתנו.

עובד זר בסיעוד רשאי לשהות בישראל עד 63 חודשים, אבל יכול להמשיך לעבוד גם אחר כך אם הוא ממשיך לטפל באותו מטופל. לפי הנוהל, אם אחד מבני זוג שגרו יחד נפטר, בן הזוג השני יכול להמשיך להעסיק את אותו עובד, בתנאי שגם הוא עומד בתנאים לקבלת היתר.

איך מגישים בקשה להיתר – שלב אחר שלב

  1. בדיקת זכאות – לברר לאיזו קבוצה המטופל שייך ואילו מסמכים צריך. מי שאין לו גמלת סיעוד בגלל הכנסות מתחיל בהערכת תלות.
  2. הגשת הבקשה – בטופס מקוון באתר רשות האוכלוסין, ישירות או בעזרת לשכה פרטית מורשית. לבקשה מצרפים התחייבות מעסיק והצהרת ויתור על סודיות, ובמקרים מסוימים גם אישורים מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון, דוחות רפואיים וסוציאליים או אישור אפוטרופסות.
  3. תשלום אגרה – אגרת בקשה מופחתת של 340 ₪, או אגרה מלאה של 670 ₪ למי שצריך הערכת תלות. הסכומים נכונים ל-1.1.2024 ומתעדכנים בכל ינואר לפי המדד. האגרה לא מוחזרת גם אם הבקשה נדחית, ואין ממנה פטור או הנחה.
  4. השלמת מסמכים – אם חסר מסמך, הרשות שולחת דרישה, וצריך להשלים אותו תוך 14 יום. אחרת הבקשה נדחית.
  5. החלטה – הרשות מטפלת בבקשה תוך 14 יום מהיום שבו התקבלו כל המסמכים. את ההיתר אפשר להוריד מאתר רשות האוכלוסין.

מי חותם על הבקשה? המטופל עצמו. אם הוא לא מסוגל למלא את חובות המעסיק, בן משפחה מדרגה ראשונה או אפוטרופוס חותמים במקומו ונחשבים למעסיק. פירוט של התהליך כולו, מההיתר ועד הגעת העובד, תמצאו במאמר שלבי העסקת עובד זר.

מה מתחייבים כשמקבלים היתר?

ההיתר מותנה בכמה התחייבויות של המעסיק:

  • להיות רשום באחת הלשכות הפרטיות שקיבלו היתר להבאה ולהשמה של עובדים זרים בסיעוד, ולהחזיק מכתב השמה חתום מהלשכה.
  • להעסיק רק עובד זר עם רישיון עבודה בתוקף בענף הסיעוד (אשרת ב/1).
  • להעסיק אותו במשרה מלאה לפחות ולקיים את חוקי העבודה, כולל מגורים הולמים בבית המטופל, ביטוח רפואי וביטוח לאומי.
  • להעביר את השכר מדי חודש לחשבון בנק על שם העובד, ולשמור את אישורי ההפקדה.
  • לשתף פעולה עם ביקורות של רשות האוכלוסין ושל משרד העבודה.

כמה זה עולה בפועל? העובד זכאי לפחות לשכר מינימום ולכל הזכויות הסוציאליות. טבלת עלויות מלאה לשנת 2026 תמצאו במדריך מטפלת פיליפינית לקשיש; התנאים זהים לכל מטפל זר, בלי קשר לארץ המוצא. מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק עובד זר יכול לקבל את כל הגמלה בכסף – בין 1,708 ₪ ל-6,458 ₪ בחודש לפי הרמה, בתוקף מ-1.8.2026 – ולהשתמש בה לתשלום השכר. הפרטים באתר ביטוח לאומי.

מה עושה עובד זר בסיעוד ואיך בוחרים את המתאים?

עובד זר בסיעוד גר בבית המטופל ומלווה אותו לאורך היום: עזרה בקימה, בהליכה ובמעבר לכיסא גלגלים, רחצה והלבשה, הכנת ארוחות והאכלה, עזרה סבירה במשק הבית, ליווי לסידורים ולטיפולים, והשגחה צמודה על מטופלים עם דמנציה או אלצהיימר. עם הזמן הוא הופך לדמות קרובה בחיי ההורה, ולכן כדאי להשקיע בבחירה:

  • הגדירו מראש את הצרכים – המצב הרפואי, הניסיון הנדרש (למשל עם דמנציה או עם מטופל מרותק), בישול כשר ושמירת שבת.
  • בדקו שפה – האם ההורה יוכל לתקשר עם העובד ביומיום. מטפלים שכבר עבדו בישראל מדברים לרוב גם עברית בסיסית.
  • היפגשו לפני שמחליטים – ריאיון בווידאו או פנים אל פנים, ואם אפשר גם מפגש עם ההורה עצמו, כדי לראות אם יש חיבור.
  • בקשו המלצות – ממעסיקים קודמים בישראל, כשמדובר במטפל שכבר עבד כאן.
  • חתמו על חוזה בכתב – אחרי תיאום ציפיות עם המשפחה, בשפה שהעובד מבין, עם פירוט השכר, ימי המנוחה, החופשות והמגורים.

מתלבטים בין מטפל זר למטפל ישראלי? השוואה מסודרת תמצאו במאמר היתרונות במטפלת סיעודית זרה לעומת מטפלת ישראלית.

איך אגם ומ.ס.ד עוזרות לבדוק זכאות

אגם היא הלשכה המורשית לייבוא והשמה של עובדים זרים לסיעוד מקבוצת מ.ס.ד, שפועלת כבר מעל 30 שנה. נציגי אגם בודקים איתכם את הזכאות עוד לפני הגשת הבקשה, עוזרים להגיש אותה בטופס המקוון עם המסמכים הנכונים, ומלווים אתכם גם אחרי שההיתר מתקבל: בהתאמת מטפל, בהבאתו לבית ובליווי שוטף לאורך כל תקופת ההעסקה. פרטים נוספים בעמוד עובדים זרים לסיעוד – אגם, ואת הסניף הקרוב אליכם תמצאו ברשימת הסניפים.

רוצים לבדוק אם ההורה שלכם זכאי לעובד זר? התקשרו למוקד מ.ס.ד ב-*2394 לבדיקת זכאות ללא עלות.

שאלות נפוצות על העסקת עובד זר

מי זכאי לעובד זר סיעודי?

מי שהגיע לגיל פרישה וצבר לפחות 4.5 נקודות במבחן התלות של ביטוח לאומי, או 4 נקודות בתוספת ניקוד בודד, או שנקבעה לו השגחה חלקית או גמלת סיעוד ברמה 4, 5 או 6. בני 90 ומעלה זכאים כבר מ-4 נקודות. לצעירים מגיל פרישה, לילדים, לנכי צה"ל, לנכי פעולות איבה ולנכי עבודה יש תנאים נפרדים, שמבוססים על הקצבה או על שעות הליווי שנקבעו להם.

כמה נקודות צריך במבחן התלות כדי לקבל עובד זר?

מגיל פרישה צריך לפחות 4.5 נקודות במבחן התלות, או 4 נקודות בתוספת ניקוד בודד. בני 90 ומעלה זכאים להיתר כבר מ-4 נקודות. מי שלא עומד בניקוד ונמצא במצב מורכב יכול להגיש בקשה שתידון בוועדה המקצועית של רשות האוכלוסין.

אפשר לקבל היתר לעובד זר בלי גמלת סיעוד?

כן. מי שהגיע לגיל פרישה ולא מקבל גמלת סיעוד בגלל גובה ההכנסה יכול לבקש הערכת תלות דרך רשות האוכלוסין. אם יצבור את הניקוד הנדרש, יקבל היתר. במקרה כזה משלמים אגרת בקשה מלאה – 670 ₪ נכון ל-1.1.2024, והסכום מתעדכן בכל ינואר.

אפשר להעסיק עובד זר אחד לשני ההורים?

לא. רשות האוכלוסין לא נותנת היתר משותף לשני מטופלים שגרים באותו בית, כי עובד אחד לא יכול לטפל כראוי בשני אנשים שזקוקים לעזרה רוב שעות היממה. עם זאת, עזרה טבעית ומשנית לבן הזוג שגר עם המטופל אינה הפרה של ההיתר, כל עוד היא לא יוצרת עומס על העובד.

כמה זמן לוקח לקבל היתר להעסקת עובד זר?

לפי נוהל רשות האוכלוסין, הבקשה מטופלת תוך 14 יום מהיום שבו התקבלו כל המסמכים. אם חסר מסמך, הרשות שולחת דרישה, וצריך להשלים אותו תוך 14 יום – אחרת הבקשה נדחית. לכן כדאי להגיש מראש תיק מלא.

מה קורה להיתר אם ההורה עובר לבית אבות או מאושפז?

אם מטופל עם היתר עובר למוסד שניתנים בו שירותי סיעוד, או מאושפז בבית חולים יותר מ-60 יום, ההיתר מתבטל ואסור להמשיך להעסיק את העובד. יש להודיע על כך ללשכה הפרטית ולרשות האוכלוסין תוך 7 ימים.

מאמרים נוספים

לייעוץ חינם התקשרו

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש ב"קבצי עוגיות" (Cookies) וכלים דומים אחרים, כדי לספק לך חווית גלישה טובה יותר וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף יש לעיין במדיניות הפרטיות שלנו.