אנורקסיה בקרב מבוגרים
אנורקסיה היא תופעה מדאיגה שנראית בעיקר אצל צעירות. עם זאת אפשר לראות אותה לעיתים גם בגיל הזקנה וזאת עקב סיבות שונות. אנורקסיה בקרב מבוגרים אמנם פחות שכיחה אך יש לדעת ולהכיר את הפרטים והמעטפת של המחלה הזו לטובת טיפול נכון ותמיכה מתאימה לסיטואציה.
התנהלות של אנשים מבוגרים
עקב שינויים בתפקודם של אנשים קשישים, נוצרות אצלם גם תופעות של אנורקסיה. יש אנשים שהדבר נובע אצלם עקב מחלת הסרטן שיוצרת בעיות שונות במערכת העיכול ויש מצבים שהדבר נובע מדיכאון. בנוסף על כך קיימת תופעה רוחבית של המבוגרים שסך המזון שהם צורכים הוא מופחת, לעומת כמויות האוכל שהם אכלו בגיל צעיר.
מבוגרים רבים נכללים בקטגוריות של מצבים פסיכולוגיים סוציאליים שמשפיעים עליהם כמו חוסר הרצון או היכולת לעסוק בהכנת תבשילים, עוני, בעיות בשיניים, בדידות, חוסר רצון לחיות, אכילה של כמות מועטה של מזון, איבוד חוש הריח וחוש הטעם ועוד.
במסגרת תשלומי ביטוח סיעודי, רבים מהם נמצאים במחלקה הסיעודית בדיור מוגן, או חיים בבית עם מטפלת מיומנת אשר מסייעת להם בקניית המוצרים ובהכנת המזון, כדי להקל עליהם וכדי לאפשר להם ליהנות ממזון טרי ואיכותי.
טיפול בבני הגיל השלישי
דור המבוגרים מתפקד כעצמאי כל הזמן שהוא מסוגל לכך, אך עם העלייה בגיל רבים מהם אינם מסוגלים לבצע פעולות שונות בעצמם. מדובר בפעולות אישיות של היגיינה, ניקיון, רחצה, לבישת בגדים שליטה בסוגרים ועוד. לאור זאת פונים בני המשפחה שלהם אל מסד שירותי סיעוד כדי שישלחו למשפחה זו מטפלת שתסייע לאנשי הגיל השלישי לאור מצבם הספציפי. הביטוח הלאומי קובע את המסגרת של שעות הסיוע שמגיע לכל אדם, על פי מבחני הבדיקה שבוצעו לכל קשיש. חברת הסיעוד מתאמת לכל אדם מבוגר מטפלת שתשהה בביתו בכל יום על פי המסגרת שאושרה.

תחומי העזרה של המטפלת
כאשר מגיעה באופן קבוע מטפלת לביתם של האנשים המבוגרים היא עוקבת אחרי הרגלי האכילה שלהם וגם מבצעת להם מדי פעם שקילה, כדי לראות אם הם שומרים על משקל גופם, או אם הם ירדו במשקלם.
לנושא האנורקסיה של הקשישים יש השלכות לטווח הקצר וגם לטווח הארוך ולכן אפשר לראות אצל כמה מהם חולשה באופן משמעותי, רגישות לזיהומים, היחלשות משמעותית של המערכת החיסונית, בריחת סידן ונטייה להתקפי לב.
דפוסי החשיבה של המבוגרים
ניכרת תופעה מדאיגה אצל מבוגרים רבים שהם עקב חוסר תשומת לב וחוסר רצון לחיות, מדכאים את התיאבון שלהם ולכן הם יכולים לאורך פרקי זמן ארוכים לא לזכור שהם צריכים לאכול, הם כבר לא חשים רעבים ולכן אינם אוכלים דבר. לעומת זאת, כאשר יש מי שמשגיח עליהם הם אוכלים כיוון שיש אוכל טעים בהתאם להמלצה של התזונאי ואוכל שהם אוהבים.
מעבר לכך קיימת הקפדה רבה של המטפלות לראות כמה אוכל הוא אוכל, כך שלא יוצרו מצבים שבהם מגישים למטופל מזון אך הוא בוחר לא לאכול.


